[סרט] Big Hero 6

נכתב במקור ע"י Otoshigami בתאריך 08.07.18

שלום, אני ביימקס. שותף הבריאות האישי שלך.
האם אתה מרוצה מהטיפול שלי?

6 גיבורים – Big Hero 6

2014 | אנימציה, הרפתקאות, קומדיה, פעולה | 7.8 [IMDB]
וולט דיסני | מארוול קומיקס | בימוי: דון הול, כריס וויליאם | ראשיים:​ ריאן פוטר, סקוט אדסיט | מכיל ספויילרים מינוריים

שישה גיבורים הוא סרט דיסני (מבוסס על קומיקס מארוול) שלשם שינוי לא מדבר על נסיכות, פרודיות לאגדות או חיות מדברות, אלא על ילד קטן וגאון בעולם בו רובוטיקה שנתפסת בימינו כבדיונית הפכה לפשוטה כמו לגו של ילדים… או לפחות זו התחושה שהוא משדר. הירו האמאדה (כן, הוא יפני וזו לא אנימה, קלטתם איזה מגניב?), ילדון מחונן שחיי התיכון והבגרויות מאחוריו כבר בגיל 14, מנצל את מוחו האדיר להרוויח כסף קל בהימורי 'קרבות רובוטים' באזורים המפוקפקים של העיר סן פרנסוקיו (שהיא ממש לא קשורה לטוקיו או סן פרנסיסקו כמובן). אני אישית חושב שזה חכם, אבל אחיו הגדול והמוכשר לא פחות, טאדאשי, חושב אחרת ומשדל את הירו הצעיר להיחשף לעולם מבריק יותר… מעבדת 'חנונים' בה טאדאשי וחבריו עובדים על ההמצאות של הדור הבא.
הילד השאפתן מקבל זאת, ומבין שכדי להתקבל עליו להרשים את הפרופסור הנערץ בכנס המדע הקרוב… רק שכמו בכל סרט בעל אלמנטים טראגיים, הכנס לא הולך כמתוכנן ומסתיים באובדן קשה מנשוא. בלילה בו הירו מקבל את ההזמנה למעבדה הוא נפרד מאחיו הגדול והאהוב. פרידה שהוא לא מעביר כלל על סדר היום.

אני מניח שלרוב מי ששמע אי פעם על הסרט יצא לראות דמות עגלגלה, לבנה ודי חמודה שלא ציינתי עד כה ומופיעה גם בתמונות לעיל. הדמות הזאת היא גולת הכותרת של הסרט, והיא שגרמה לי להתלהב ממנו כמו שלא התלהבתי מהרבה סרטי דיסני אחרים.
אמנם טאדאשי נופח את נשמתו, אך הוא משאיר מאחוריו את פרויקט חייו – ביימקס. 'שותף בריאות אישי' (או איך שלא מתרגמים 'Personal Healthcare Companion') שתפקידו הוא לרפא את הפצועים, לטפל בחולים ולמסור טיפול מסור עד להבראה מלאה. הוא מלא בציוד 'עזרה ראשונה' כזה או אחר, ויותר מכל – הוא השאיפה של טדאשי לעתיד 'בריא' יותר לאנושות.
כמה אירוני ששותף הבריאות הידידותי והמתוק הזה יוצא למסע נקמה של אח צעיר אחוז זעם? ורק כדי להבהיר – הילדון יודע רובוטיקה ולא מפחד להפוך את רובוט המרפא למכונת קרב…

ברוב סרטי דיסני שראיתי, ישנה נקודה מוסרית/חברתית/ערכית שהסטודיו הותיק ניסה להעביר לנו בסרט. אם בזוטופיה מדובר בגזענות ודעות קודמות, ובנסיכה והצפרדע מצאנו מסר על התועלת של עבודה קשה ופרי עמלה, כאן הנושא המדובר הוא השלמה עם אובדן. הסיבה שהתחברתי במיוחד לסרט הזה היא בטח לא כי הוא מלא טוויסטים בלתי צפויים (כי הוא לא, למקרה שתהיתם. טוב, אולי קצת…), אלא הדמויות הראשיות שלו והתהליך שהירו עובר. הדבר שמצא חן בעיניי במיוחד בסרט הוא (מעבר לכך שביימקס מתוק משהו) המשמעות הכפולה שעומדת מאחורי ה'טיפול' של ביימקס. הוא אולי תוכנת מלכתחילה רק לרפא ולטפל בפצעים פיזיים, אך היופי בסיפור של ביימקס והירו הוא הטיפול הנפשי שביימקס מעביר להירו מבלי לדעת זאת, שלב אחרי שלב… דרך שלבי ההשלמה עם אובדן. אנו רואים במהלך הסרט את ההתמודדות המלאה של הילד הכואב, החל משלב היגון, דרך השלב המעשי, עד לשלב הנקמה וכמובן לשלב הקבלה וההשלמה, והכל בליווי המטפל השמנמן, המסור והחמוד שלא לגמרי בטוח מה הוא עושה, אבל הוא עושה. אודה ואומר שאמנם לא איבדתי אדם יקר למנוחות בחיי, אך בכל זאת הייתי יכול להזדהות עם תהליך הקבלה הכואב והקשה שהירו עובר, ולהפיק ממנו תחושה חיובית של התקדמות אישית.

אבל רק רגע, בפוסטר רואים גיבורי על בחליפות זוהרות, לא? אז כן, זה גם סרט עם אקשן וגיבורי על. סליחה ששכחתי לציין עד כה.
כאמור, הירו יוצא למסע נקמה אחרי החשוד ברצח אחיו, והוא לא מתכוון לפתור את זה איתו במשחק טאקי. בעזרת פלוני אלמוני אחד מחבריו של טאדאשי, הירו מקבל את האמצעים להכין לו, לביימקס ולחבריו של אחיו כלים לא-נחמדים-במיוחד כדי…. אממ.. "לדבר"… עם החשוד. וכאן מגיע אלמנט שאיכזב אותי מאוד בסרט. שמו של הסרט הוא 'שישה גיבורים' (או Big Hero Six במקור), שכפי שהדגשתי בבולד, מציג התמקדות בשש דמויות – הירו, ביימקס, וארבעה מחבריו של טאדאשי שאף הם הופכים לגיבורי על ומצטרפים להרפתקה. תשאלו אותי איך קוראים לארבעת האחרים? אממ… היה אחד 'וואסאבי'… אחת 'האני'… ועוד שניים שאני לא בטוח. מה שאני רוצה לומר הוא שחרף היותם מוזכרים בשם הסרט, הם אינם מקבלים זמן מסך או פיתוח דמות אפילו חמישית ממה שהירו וביימקס מקבלים. אם אצטרך להקביל את תחושתי לסרט אחר, חמישת הזועמים מ'קונג פו פנדה' תהיה הקבלה טובה. מדובר בדמויות עזר חד-מימדיות שהתסריט הוא הגורם ההגיוני היחיד שקובע את הצלחתן ונותן לארבעתן/חמשתן גורל דומה בכל פעם (או שכולם מפשלים או שכולם מצליחים יחד עם הגיבור). הם מתיימרים להיות אלו שיתמכו באח הצעיר ומוכה האובדן, אבל למרות רצונם הטוב הם לא עושים חצי ממה שביימקס עושה בלי כוונה (ואני לא מחשיב את זה שאחד מהם מיליונר ונתן לקבוצה מחסה וציוד. היו יכולים להכניס את באטמן או כל תירוץ אחר וזה היה אותו הדבר), ולמעשה לא הרגשתי שהם מעבר ל'פלקט' שנועד לכסות את קאסט הדמויות, ואומר בבוטות שלא הייתי מרגיש הרבה הבדל אם הם לא היו והסיפור היה של הירו וביימקס בלבד. לא שהם לא חמודים… הם פשוט בעלי אישיות חד-מימדית ולא ממש תורמים בפועל. יודעים מה ההבדל בין קונג פו פנדה לכאן שגורם לי להתקטנן ולהתלונן? לקונג פו פנדה לא קוראים 'קונג פו פנדה וחמשת הזועמים'.

אבל נשים את דמויות המשנה בצד רגע ונחזור למה שחיובי מעבר לסיפור של הירו וביימקס – האווירה והאנימציה. טוב, מדובר בדיסני של 2014, סרט שמבוסס על קומיקס של מארוול, ומשלב בין תרבויות המערב והמזרח… מה קיבלנו? מיקס נהדר של אנימציה טובה ומשפחתית, אפקטים מרהיבים (ולא מוגזמים… מארוול…) ואלמנטים אסיתיים שאני מאמין שכל מי שכאן מכיר ואוהב. הסרט מתרחש ב'סן פרנסוקיו', סוג של טוקיו שדחפו לה את גשר סן פרנסיסקו, ועוד כמה נגיעות של צ'יינה טאון. הסרט מציג לאורכו קידמה עתידנית כיאה לייצוגיות של טוקיו בעולם, ולא נמנע מאפקטים 'זוהרים' של תאורה ניאונית וחלקים רובוטיים מתפוצצים. זכורה לי בטעם מאוד חיובי הסצנה בה הירו וביימקס ניסו את יכולות התעופה החדשות של הרובוט הידידותי ועפו ברחבי העיר ומעל ענניה… זה היה מרהיב ויפהפה ברמה שבהיתי באחי שצפה איתי בסרט, הוא בהה בי, ופשוט הנהנו. זה אומר המון.  

בנוסף, מהלך העלילה הרגיש לי זורם ובקצב טוב. אמנם מדובר בתהליך רגשי שהגיבור עובר, אך לא הורגש לי שהוא נעשה בחיפזון או בצורה קיצונית מדי. קשה לדבר על נקודות מסוימות מבלי לספיילר אותן מעבר למה שכבר ספיילרתי, אבל אומר שבסך הכל הורגש שמהבחינה הזאת העבודה נעשתה היטב. שכחתי לציין עד כה (אם כי אני מניח שזה די מובן מאליו) שהעלילה מאוד משעשעת וקומית. כמובן, כמו בכל סרט של דיסני הריאליזם שואף לאפס והיכולת של הגיבורים להתחמק ממכות סופניות משסעות בשר הוא האלמנט הכי בדיוני בסרט, אבל זה לא מה שגרם לי ליהנות ממנו פחות או להרגיש שצפיתי בסרט שלא היה שווה את הזמן שלי. יצאתי ממנו בתחושה ממש חיובית, ואני מאמין ומקווה שגם אתם (:

יתרונות
– סיפור חביב, משעשע ובעל מסר נסתר.
– אנימציה וביצוע נהדר.
– דמויות ראשיות חביבות שקל לאהוב.
– ביימקס. מה צריך יותר מזה?

חסרונות
– החברים של טאדאשי.
– נרטיב צפוי יחסית ובסך הכל לא חדשני.
– החברים של טאדאשי.

קריאה נעימה! ^^

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s