[אנימה] Shoujo☆Kageki Revue Starlight

נכתב במקור ע"י Otoshigami בתאריך 25.10.18

"ובכך הוא יוענק לכן, הכוכב אשר לו אתן מייחלות"

2018 | 12 פרקים | בית ספר, מוזיקה, [דרמה, אקשן, על טבעי] | סטודיו: Kinema Citrus
ראשיים: קויאמה מומויו, מימורי סוזוקו | מכיל ספויילרים מינוריים

מימיי בתיכון זכור לי שיעור אנגלית בו למדנו את המחזה המקולל All My Sons. המורה שלי, שהייתה טיפוס די נלהב בכל הקשור במחזות ותיאטרונים, הקדישה שיעור שלם ללמד ולהסביר לנו קצת מעולם המחזות והאומנות. לא הפכתי למתמצא גדול בנושא מאז, אבל אחד הדברים שהיא התעקשה שנזכור הוא שבמחזה שבנוי היטב לעולם לא יהיו אלמנטים מיותרים; בין אם דיאלוגים, בין אם תפאורה, בין אם סצנות – הכל מחושב ונמצא שם למטרה כלשהי. או למטרה הסופית, או כסימבוליזם וריפרנס לרעיונות עמוקים יותר שנמצאים 'בין השורות' של המחזה… וטוב, מה כל הווידוי הזה קשור לסיקור? כי כשאני ניגש לסקר את האנימה הזאת, חשוב קודם להבין מה המשמעות של להתבסס על מחזה, ולמה יש לנו לצפות… לטוב ולמוטב.

מחזמרהבנות רביו סטארלייט, או 'רביו סטארלייט' בקיצור המקובל, פותחת בהבטחה בין שתי בנות שצפו בילדותן במחזה הבדיוני "סטארלייט", ומתוך רגשות גואים של תשוקה הבטיחו האחת לשנייה שיבוא היום והן תבצענה את המחזה בעצמן ביחד כדמויות הראשיות. שנים חלפו מאז ולמרות שנפרדו דרכיהן, אייג'ו קארן ממשיכה לחיות את הבטחתה ולעשות את המיטב בלימודי המשחק באקדמייה לאומנויות הבמה 'סיישו'. לאחר שהשתתפה בתפקיד משני במחזה הסטארלייט בשנתה הראשונה בתיכון יחד עם שבעת חברותיה לכיתה, הן מתכוננות לבצע את המחזה שוב בשנה השנייה, רק שלמרבה הפתעתה, חברתה הוותיקה, קאגורה היקארי, חוזרת ונראה שההבטחה רחוקת השנים קרובה כעת יותר מתמיד… או שלא, כי נראה שהיקארי מסתירה בלבה מטען כבד שעלול לערער את כל המערכה.

עד כאן נשמע שהסדרה הולכת לכיוון מוכר כלשהו, אולי ללמד אותנו על כמה שתוצר איכותי מצריך עבודה קשה ואימונים מפרכים, או להראות לנו את היופי שיש בהגשמת חלומות והצלחה, או אולי סתם בנות חמודות שעושות דברים חמודים… אבל טוב, כאן הדימיון להיביקה, לאב לייב או קיי-און נגמר, ורביו סטארלייט הולכת לכיוון פחות מקובל ויותר… אומנותי.

אני לא נוהג להתחיל סיקור מהחסרונות, אבל כאן אני מרגיש שאני מוכרח לציין שהפרק הראשון הוא פרק שגרם ללא מעט להדריפ את הסדרה, ואני מודה שאם לא שהייתי צופה בה יחד עם TsUNaMy WaVe שהזהירה אותי מראש הייתי עלול לשאת באותו גורל ולפספס את יצירת המופת הזאת. הסיבה לכך היא מעבר לעובדה שהפרק הראשון עמוס ומהיר, אלא שהסוף שלו פשוט נראה.. תמוה. ותרשו לי לספיילר אותו.
בסוף הפרק הראשון היקארי, חברת הילדות של קארן, נעלמת, ולאחר חיפוש קצר היא מוצאת מעלית יוצאת דופן שמובילה אותה לבמה ענקית וקסומה מתחת לבית הספר, ועליה היקארי נלחמת בחברת כיתתה בקרב שנראה מסוכן למדי. לפני שהיא מספיקה להבין מה קורה, ג'ירף (כן חבר'ה, ג'ירף. לא כינוי לאדם גבוה, לא בובת העץ של ג'ורג' מארתור, אלא… ממש ג'ירף) מסביר לה שזוהי 'במת הגורל' ועליה ישירו, ירקדו וילחמו בנות הבמה באודישנים, עד שהטובה מכולן תזכה בתואר 'כוכבת העל' ולה תוענק הזכות "לשחק על במת הגורל בתפקיד הראשי הנצחי". קארן שלנו לא עוצרת לחשוב פעמיים, מזנקת לעומק מאה מטר אל תוך הבמה בזמן שהיא עוברת טרנספורמציית מאהו שוג'ו ומקבלת את גלימת האודישנים, ומביסה בקלות את יריבתה של היקארי.
כן, לפני שאתם בורחים מהסיקור, תאמינו לי שאני מבין למה אפשר להדריפ פרק שמקבל תפנית כזאת בסופו, ובכל זאת תרשו לי לומר שהחל מהפרק השני העסק מתחיל להיות ברור יותר, ודברים כמו ג'ירף מדבר הופכים לשוליים לעומת הרעיון שהסדרה מנסה להעביר.
ולזה התכוונתי ב'אומנותי'. רביו סטארלייט לא מתיימרת להציג לנו סיפור ריאליסטי, והקסם שלה טמון ברעיונות, בדמויות ובמבנה העלילתי הרבה יותר מאשר בפרטים הטכניים, בדיוק כמו במחזה. זו לא סדרה לכל אחד, ומי שמחפש קומדיה חביבה או סיפור קליל יכול לחפש אותם בדוגמאות שציינתי למעלה (כולל ארתור).

אז, מה כן יש לנו בסדרה? שני דברים מרכזיים שבו אותי, וכמו בכל מחזה טוב, קשה לומר מה הם בשתי מילים.
הראשון הוא הדמויות. מאחורי כל דמות בסדרה עומד מעין 'רעיון' עמוק שמלווה את הדמות באופן עקבי לאורך הסדרה. ה'רעיון' הזה מתבטא בכל כך הרבה דרכים, בין אם כתכונת אופי, בין אם בצורה סימבולית במהלך האודישנים, בין אם בדיבור שלה, ואף בתפקיד שהדמות שיחקה בו בסטארלייט של שנה שעברה. 
האופי של הדמויות כאן אמנם לא ממש מגוון, אבל הוא לא ארכטייפ של תכונות האופי המקובלות בתעשייה. לא תמצאו כאן את הטסונדרה הטיפוסית, הביישנית, הסוטה וכל תכונות האופי הבנאליות של עולם האנימה, אלא תכונות אופי שבאו להתאים לרעיון שעומד מאחורי כל דמות ודמות.
ה'רעיונות' האלו מאחורי כל דמות מבוטאים בצורה מדהימה במהלך האודישנים של הג'ירף. הקרבות של האודישנים הם לא קרבות לשוחרי אקשן (אם כי יש בהם) או לשוחרי באטל שונן מתוחכם, מהסיבה הפשוטה שכמו שג'ירף מדבר הוא לא הגיוני, בחורה שלא למדה להשתמש בקשת וצולפת בסיכה זה לא הגיוני, ולהתחיל לשיר שיר שמעולם לא התאמנו עליו זה לא הגיוני – כך גם המנצחת בקרבות האודישן לא מנצחת על פי ההיגיון הפשוט של 'החזק/הכישרוני מנצח'.

האודישנים הם 'רביו' (מחזה קצר) של קרב בין שתי בנות בו המטרה היא לשבור את הסיכה שמחזיקה את הגלימה של היריבה ובכך להפיל את הגלימה שלה. היופי הוא שהעימות בין השתיים תמיד יהיה עימות אידיאולוגי של הרעיונות שמאחורי הדמויות. זה יהיה קרב בין האופי וההשקפות שלהן. הבמה הקסומה מגיבה בהתאם, השיר שיושר במהלך הרביו יהיה בהתאם, וגם תוצאות הקרב יהיו בהתאם – המנצחת תהיה זו שחזקה יותר בעמדתה.
אני מניח שמבלי לצפות בסדרה קצת לא ברור למה אני מתכוון בכל הקטע של ה'רעיון', אז אתן דוגמה. באחד הפרקים הראשונים הדמות המוכשרת מבין התשע שמאמינה בכל לבה שרק הטוב ביותר ראוי להיות הכוכב הראשי (ובמקרה היא גם ה'טוב ביותר' כמובן), סולדת מכך שקארן מאמינה שהיא יכולה לחלוק את עמדת התפקיד הראשי עם היקארי, ובמהלך האודישן שלהן, הרביו (שמכונה 'הרביו של הגאווה') מכיל המון אלמנטים סימבוליים הקשורים בעליונות. אותה הדמות שרה שיר על גאווה ועליונות, הבמה מגיבה ויוצרת פרופס של מדרגות ודואגת שאותה הדמות תישאר למעלה בזמן שקארן תיפול למטה כל הזמן, הכל כדי להדגיש את רעיון העליונות של הדמות.
דוגמה נוספת וקיצונית לכיוון השני – דמות אחרת נושאת מאחוריה את רעיון ה'קנאה הילדותית והמטופשת'. היא מקבלת טריגר רציני מזה שהיקארי חוזרת לחיים של קארן ומקנאת ביחס שקארן מעניקה לה, ובמהלך האודישן שלה כנגד קארן ('הרביו של הקנאה', הגיוני), השיר שלה בעל קצב מאוד ילדותי ומדבר על קנאה (בחיי שהוא נותן וייב של יאנדרה חח), הפרופס של הבמה ממש ילדותיים ו… הרעיון עובר כמו שצריך. סימבולית, מטאפורית, וגם תוצאתית – הקרב בין הרעיונות שמאחורי הדמויות עובר היטב.
אני מקווה שכעת קצת מובן יותר למה התכוונתי ב'רעיון'. כמוהן, לכל אחת מתשע הדמויות יש 'רעיון' כזה (ולפעמים אף יותר מרעיון אחד); 'עבודה קשה', 'ניצול ומפונקות', 'שיעבוד וכבילה', 'השנאה למקום השני', 'השאיפה לשחזור חוויה', 'לידה מחדש', 'נשיאה בחטא'… כל אלו ועוד רעיונות שעומדים מאחורי הדמויות, רעיונות שניכרים באופי שלהן בצורה עקבית, ואף יותר מכך מתבטאים בצורה ויזואלית ממש באודישיני הרביו של הג'ירף (ועכשיו בטח ברור יותר למה אמרתי שחוסר ההיגיון שבג'ירף מדבר מתגמד לעומת מה שהסדרה מנסה להעביר).
ובתבנית הזאת עוברת עלילת הסדרה בעצם. אותם רעיונות מתגבשים ומתנגשים האחד-בשני ומעצבים בכך את עלילת הסדרה באופן מרהיב מצד אחד ומרתק מצד שני, וזאת מבלי לוותר על קשרים בין אישיים מורכבים וטוויסטים מפתיעים.

הדבר השני ששבה אותי הוא העקביות המדהימה של הסדרה בכל הקשור לסימבוליזציה. כמו מחזה טוב שמשתמש באלמנטים חזותיים שונים כדי לסמל על דברים שקורים בין השורות, כך רביו סטארלייט משתמשת בכל אלמנט שעומד ברשותה. אני לא מגזים כשאני אומר שאין משפט מיותר, אין דבר תמוה יוצא דופן מיותר (טוב, אולי חוץ מהג'ירף), אין 'פספוסים' או חוסר עקביות. אם מצאתם משהו לא עקבי בסדרה, יש סיבה וסמל מאחורי זה. לדוגמה, אחת התהיות הראשונות שעלו לי בנוגע לסדרה היא למה לתלבושת האודישנים של היקארי יש גלימה כחולה בעוד שלכל שאר הבנות יש גלימה אדומה? לא רק שיש לכך תשובה (שמעולם לא נאמרת במפורש, אגב), אלא שלאחר שמבינים את התשובה ומה הרעיון מאחורי הגלימה הכחולה, ניתן לזהות עשרות רעיונות סימבוליים שקשורים לכך. חח… אני מניח שזה משהו שקשה להסביר מבלי להבין את הסדרה עצמה, אז רק תשימו לב לכך כשאתם צופים. וכמו כן, יש עוד עשרות על עשרות סימבוליזציות שפשוט קל לפספס. דוגמה שהיא ממש טיפה ספויילרית – ההבטחה בין קארן והיקארי נעשתה מול מגדל טוקיו (שגם ל'למה דווקא מגדל טוקיו' יש סיבה רעיונית, כשאני חושב על זה עכשיו חח), ולכן מגדל טוקיו הוא כלי סימבולי שחוזר על עצמו המון בקשר להבטחה שלהן. זה מגיע עד לרמה שבסצנה מסוימת בה הג'ירף רומז להבטחה שלהן, הוא מפשק את הרגליים הקדמיות ועומד בצורה שמזכירה את מגדל טוקיו! חח בתור אדם שמאוד אוהב סימבוליזציה וכל הקשור בזה, מצאתי כל 'תגלית' כזאת פשוט מענגת, ואני מאמין שעוד פספסתי המון כאלה שאשים לב אליהם יותר בצפייה שנייה.

מעבר לכל מעטה האומנות שכל כך חפרתי עליו, ומעבר לאודישנים ההזויים של הג'ירף, לסדרה יש גם עלילה שסובבת סביב מחזה הסטארלייט שהבנות רוצות לבצע השנה, כל אחת עם האינטרסים והשאיפות שלה מהמחזה, והביטוי של המחזה הזה לאורך הסדרה פשוט מדהים. המשמעויות הרבות של המוטיב 'כוכב', והאופן שבו סיפור המחזה משתקף במה שעוברות הבנות… הכל נעשה היטב ובמחשבה רבה. הדמויות חולקות האחת עם השנייה יחסים בין-אישיים משכנעים ומגוונים, שרובם גם עוברים פיתוח וחיזוק, ובאופן מרענן לא קשורים בהכרח לדמות הראשית.
ובנוסף, עם כמה שהאודישנים של הג'ירף מטאפוריים והכל, ההבטחה העמומה והלא-ברורה שלו לכך שהמנצחת תזכה "לשחק על במת הגורל בתפקיד הראשי הנצחי" הוא לא בלוף או מטאפורה בלבד… ויש לכך משמעות עלילתית כבדה במיוחד.
כל זאת ב-12 פרקים, שלצערי לא אוכל לומר עוד מעבר למה שכבר אמרתי ומעבר לכך שמפרק 7 הסדרה עולה כמה רמות למעלה, ומסיימת בצורה קליימטית, נהדרת, מספקת ומאוד לא צפויה בפרק 12. פשוט כמו מחזה בנוי היטב, עד סופה. וזה דבר נוסף שהופך את הסדרה הזאת לנהדרת אף יותר – יש לה סוף, ועוד סוף ברור.
ראיתי אנימות 'חכמות' רבות שלצערי פשוט 'עלו גבוה מדי' לקראת הסוף ויצרו סיום אבסטרקטיבי ולא מובן שהצריך ממני לחפש נושאי הסבר ותאוריות ברדיט, אבל לא כאן. כמה שהסדרה חכמה ואומנותית, היא אפילו לא לרגע עוברת את הגבול הדק שבין 'חכמה' ל'לא ברורה'. עד הסוף הרעיונות עקביים, ברורים ומובנים, ופשוט תענוג לצפות ולהבין הכל. אני מניח שכפי שאמרתי, זו אנימה 'חכמה' והיא לא לכל אחד, בערך כמו שלא הייתי מציע את שטיינס גייט או מאדוקה לכל אחד… אבל אם אתם כן נמנים על קהל היעד שאוהב למלא את הראש שלו בתוכן שאפשר ללעוס זמן רב וליהנות ממנו, אתם תיהנו ממנה עד סופה המספק ואף יותר.

הייתי רוצה גם לדבר על חסרונותיה, שבהם אני מוצא שניים שהם אולי מהותיים. הראשון הוא כפי שאמרתי – הפרק הראשון שלה. הוא באמת לא מצליח להעביר מצד עצמו את כל מה שתיארתי עד עכשיו, ונותן את התחושה שמדובר באנימה אבסורדית ואקראית יותר מאשר באנימה חכמה ומחושבת. אני מאמין שכמו שאני התקשיתי לסקר ולהעביר את היופי של הסדרה, כך גם היוצרים הסתבכו עם העברת הקסם שלה בפרק הראשון… כך שבבקשה אל תשפטו אותה על פיו. החיסרון המהותי השני שאולי ניתן לטעון הוא חוסר הריאליזם שלה. קיימים בנרטיב לא מעט אלמנטים לא הגיוניים, כפי שציינתי קודם… אם זה הג'ירף הזה, אם זה כל מהלך האודישן שבו הבנות שרות ומשחקות רביו שלא התאמנו עליו מעולם, או משתמשות בכלי נשק מסובכים בכישרון שלא אמור להיות להן… אבל טוב, בעיניי זו לא נקודה לחיסרון כי מעולם הסדרה לא התיימרה להיות הגיונית בכל הקשור לזה. כמו בכל תוצר אומנותי, העדיפות הקודמת היא להעברת הרעיון ורק אז להיגיון, וכך גם סדר העדיפויות של הסדרה הזאת. זה לא שהיא לא הגיונית כלל, אלא פשוט הולכת עם קווי היגיון שונים קצת שנהיים ברורים יותר ככל שצופים בה, וקשה לדבר עליהם מבלי להרוס את חוויית הסדרה.

אני כמעט מרגיש שמיותר לציין שהאלמנטים הטכניים כמו אנימציה ופסקול הם מושקעים ביותר בסדרה שמתיימרת להיות מחזה אומנותי, ומגיעים ל'פיק' שלהם במהלך האודישנים. אחרי הכל, כשכל רעיון הסצנה הוא לשיר בבמה קסומה וחסרת גבולות, החופש היצירתי נותן ליוצרים להראות למה הם מסוגלים באמת. חלק מהרביו מכילים CGI שלדעתי נעשה בטוב טעם ובאופן מרהיב שמתאים לדרמה שסביב הרביו, ואם אני צריך לציין חיסרון בולט באנימציה הוא העובדה שכאשר רואים דמות מרחוק, היוצרים לא התביישו להתעצל ולצייר לה עיני נקודות (לא צוחק).
שיר הפתיח מקסים, ושיר הסיום מרגש ומתאים לאווירה בדיוק. אלמנט מעניין הוא ששיר הסיום מבוצע בכל פרק על ידי דמות אחרת מהדמויות הראשיות, לפי זו שהפרק התמקד בה (לפעמים יותר מאחת). מעבר אליהם קיים כמעט בכל פרק שיר אינסרט שהבנות שרות במהלך הרביו, ולמילים שלו תמיד יש קשר לרעיונות, לדמויות או לשלב שאנחנו נמצאים בו בעלילה.

לסיכום, אני לא מגזים כשאני אומר שרביו סטארלייט היא אחת האנימות הטובות ביותר שראיתי מימיי. אני יכול לספור על יד אחת את כמות האנימות שנתתי להן ציון 10 בלב שלב, מבלי להרים את כל האצבעות… ואתמול אצבע נוספת הורמה. עוד במהלך הצפייה הרגשתי רצון עז לסקר אותה בתקווה לחשוף את יצירת המופת הזאת בפני אחרים שהיו עלולים לפספס אותה (ולצערי קל מאוד לפספס). זו לא אנימה לכל אחד, אבל כל מי שמוצא את עצמו מתעניין ונמשך אחר עולם העומק, המחזות, קשרים בין-אישיים עמוקים ויצירה בנויה היטב – אני מבטיח לו חוויה יוצאת מן הכלל.

יתרונות
– סיפור מקורי, אומנותי ועמוק.
– סוף סגור, מספק ולא צפוי.
– שימוש רחב ועקבי בסימבוליזם ומוטיבים אומנותיים.
– דמויות מעניינות בעלות יחסים בין-אישיים טובים.
– מימורי סוזוקו, המדבבת של היקארי – היא המדבבת של אומי מלאב לייב ^~^

חסרונות
– פרק ראשון מרתיע והזוי.
– חוסר ריאליזם בפרטים מסוימים.
– פונה לקהל יעד מצומצם יותר.
– קאורוקו. תזכרו את השם.

קריאה נעימה ^^

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s