שלום מארץ השמש העולה

כמה מילים על הרפתקתו הקצרה של אוטושיגאמי ביפן~

היי כולם, כאן אוטושיגאמי שחזר עייף אך מאוד מרוצה מטיול קצרצר של כמה ימים יחד עם ליה (TsUNaMy WaVe, מ-AntyLicense Subs) בארץ השמש העולה והנכספת, והייתי רוצה מעט לשתף ולפרוק מהחוויה המדהימה הזאת של לבקר סוף כל סוף בארץ אותה אנחנו מכירים לרוב רק מעולם האנימה והמנגה חח.

אשתדל לא לחפור יותר מדי, כי ללא ספק יש לי פשוט המון לספר אפילו ממספר הימים המועט שהייתי שם. בין אם על התרבות המדהימה, על הנימוסים, על המציאות שאפשר למצוא רק שם, על האוכל, ההופעה שהיינו בה ועוד… אבל נוכחתי לגלות בתור אחד שקרא לא מעט 'פוסטי חוויות' של אנשים שהיו ביפן – שכמה שלא קראתי על החוויות, אי אפשר להבין מה זו יפן ועד כמה היא קסומה עד שלא היית שם בעצמך.
אז… למרות שנשמע שהייתי שם באיזה מסע של שנה וחצי, הטיול היה בסך הכל מיום רביעי שעבר ועד יום שני האחרון (שיום רביעי ויום שני היום 'ימי טיסה', ויום חמישי היה יום התאוששות מהטיסה כך שלא ממש ניצלנו אותם). כן, זה אומר שהימים המלאים המנוצלים שלנו היו בסך הכל שלושה! ובחיי, כמה שטעם לעוד הם השאירו חח. אחרי הכל, לצלם יותר מ-400 תמונות בשלושה ימים אומר שמיצינו אותם לא מעט, לא חושבים? (;


"מה?? טסתם עד יפן כולה בשביל שלושה ימים??"

כן, השאלה שנשאלת מיד ואין לכם מושג אפילו כמה אני וליה שמענו את השאלה הזאת מהרגע שתכננו לטוס ועד לרגע שטסנו (שלמעשה, זה היה תכנון ספונטני של שלושה שבועות בלבד חח). התשובה היא שכן, טסנו בלב שלם לשלושה ימים בלבד.
הסיבה לכך טמונה בסיבה שבגללה החלטנו לטוס מלכתחילה – ההופעה החיה השנייה של רביו סטארלייט. אולי יצא לכם לשמוע על אנימת המאסטרפיס שליה מדברת עליה בכל מקום, ושאני כתבתי עליה סיקור מתוך רגשות גואים של התלהבות… ופשוט אין לכם מושג עוד כמה תאוריות ושעות של שיחות על הסדרה הקצרצרה הזאת יצא לנו לחפור… וכן, סדרה כזאת מדהימה ומיוחדת דרשה את תשומת לבנו בכל סוג תוכן שיש בה. בין היתר, מצאנו את עצמנו לפני כחודש צופים במחזמר הראשון של המדובבות של רביו סטארלייט, ומתוך סקרנות בדקנו מתי תתקיים ההופעה הבאה והיכן. ברגע שראינו שההופעה בסך הכל בעוד חודש, ביציאה ספונטנית לחלוטין העלנו את הרעיון המטורף ביותר שיכולנו להעלות – "למה שלא נלך לראות אותה בעצמנו?" ומפה לשם מצאנו את עצמנו ביפן חח…

אבל נה, זה לא היה כזה פשוט כמובן. לא ניכנס לכל הפרוצדורות והסיבוכים, אך אומר רק שמרגע שהחלטנו על כך, יום למחרת כבר סגרנו מלון ועם איזה ספסר שיסדר לנו כרטיסים (כי בלאגן להשיג אותם), ומאז היינו אכולי פראנויות שונות שהכרטיסים לא יגיעו למלון, או שיעיפו אותנו מההופעה כי אלו כרטיסים מסופסרים… וטוב, ספויילר קטן – אף פראנויה לא התגשמה (;

אז עד כאן סיפור הכרטיסים ובעצם הסיבה הראשית שבגללה נסענו ליפן. למה לא ליותר זמן אם כבר טסנו? משתי סיבות עיקריות – הראשונה היא שליה היא סטודנטית שכל יום מופסד באוניברסיטה הוא יום שדורש השלמה רצינית, והשנייה היא יותר אישית שלי שאני אעדיף להשאיר לעצמי~

אבל העיקר הגדול הוא שלמרות הטיסה הקצרצרה, יצאנו הכי מרוצים ומסופקים בעולם מההרפתקה הזאת ^^


אז יפן, מה עברנו בה בשלושת הימים האלו?

אציין קודם כל שזו הייתה הטיסה השנייה שלי אי פעם לחו"ל, וכמובן שהראשונה ליפן. הטיסה עצמה ליפן הייתה קשה ומפרכת, בפרט ל'חסר ניסיון טיסה' כמוני חח… וביום חמישי כשנחתנו פשוט התמוטטנו לישון.
ביום הטיול ה'אמיתי' הראשון שלנו, יצאנו על הבוקר לשיבויה, ביקרנו בצומת שיבויה הענקית והמפורסמת, פסל ההאצ'יקו המוכר לי מהמשחק The World Ends With You, תחנת הרכבת של שיבויה המוכרת לחלקכם בטח מפרסונה 5 (נדהמתי לגלות שאפילו הקרון שהקונפידנט הפוליטיקאי עומד לידו אמיתי ומוצב לצד הכניסה לתחנה! חח)
ביקרנו בעוד כמה מקומות מעניינים באזור, בחנויות שונות עם מגוון רחב של מוצרי אנימה בעיקר של הפרנצ'ייזים האהובים עלינו (לאב לייב, סטארלייט, באנדורי, ועוד), שמנו את פעמינו לעבר בירת הוויבים, לב עולם האנימה וגן העדן לכל אוטאקו – אקיהאבארה.

ידידיי, כמה שלא אנסה לתאר את אקיהאבארה, לעולם לא אוכל להעביר את התחושה המדהימה של המקום המופלא הזה. החל משלטי חוצות דרך מכונות גאצ'ה בכמויות וכלה בארקיידים וחנויות פיגרים בגודל של סניף ראשי של שופרסל – אין פשוט מקום מושלם יותר לבזבז כסף ולהרגיש טוב עם עצמך בתור שוחר אנימה מאשר המקום הזה. בקושי מיצינו מהחנויות שיש שם, ובכל אחת מהן שכן היינו נחשפנו למגוון עצום ברמה מסמאת עיניים, שיכולה לבייש כל חנות ודוכן כנס בארץ הן בכמות והן במחירי הרצפה של המוצרים שיש שם. אך כמובן, מה שלא עושה המחיר עושה הכמות, ומצאנו את עצמנו מתפזרים ושופכים ים כסף על מרצ' שונים באופן משתלם אך די מוגזם. ויודעים מה? אנחנו לא מתחרטים על ין שהוצאנו שם D:

אני יכול לחפור עוד שעות ועמודים על מאורעות ספציפיים שהיינו בהם שם. אם זה ההתלהבות שלי מכך שגיליתי שמשחק פלאפון חביב שאני משחק והייתי בטוח שהוא נישי לגמרי בעצם פופולארי ומלא מרצ' ביפן, אם זה התגליות על המשחקים האהובים עלי שנמכרו בגרושים שם, ובעיקר בעיקר על אופי התרבות היפנית המנומסת, המתוקה והחמה שנחשפנו אליה בימים הבודדים האלה ופשוט שבתה אותי יותר מכל.
אני מרגיש שכמה שלא אתאר, כמו בכל פוסט חווית יפן שיצא לי לקרוא בעבר שניסה להעביר זאת – זה פשוט לא יעבור עד שלא תעמדו שם חח. להיכנס לכל חנות בברכת "Irasshaimase!", לשמוע את היפנים החמודים מזמרים את ההזמנה שלך, ולקבל את העודף בברכת "arigatou gozaimasu" וקידה מנומסת… לנסוע ברכבות צפופות עד אפס מקום אך שמצד שני אפילו מילה אחת לא נשמעת בהן, לראות גרם מדרגות ענק לרציפים מלא באנשים יורדים בחצי ממנו ובצד השני הגרם ריק לחלוטין (ביפן נהוג שיורדים בצד אחד של המדרגות ועולים בצד השני. גם אם יש אלף אנשים יורדים ושניים עולים – היורדים לא יעברו לצד השני. לא מאמינים? הרי לכם הוכחה שצילמתי בעצמי). הסדר, הנימוס, האווירה, ההוואי… כל אלו דברים שעשרות מילים לא יעבירו, אך תהיו בטוחים שללא ספק מדובר פשוט בעולם אחר, תרבות אחרת ומדהימה בהרבה מזו שיש לנו בארץ. מקום מופלא שללא ספק כל אחד מכם צריך לבקר בו בהזדמנות (:


לא שכחת משהו…?

טוב, נסחפתי קצת בהתלהבות, אז רק אתייחס בקצרה ליום השני שלנו בטיול – יום ההופעה עצמה. בתחילת היום עמדנו בתור ארוך מאוד לאזור המרצ'נדייז האקסקלוסיביים של ההופעה, תור שהתפתל בצורת נחש  ובו עמדנו בערך שלוש שעות. מה שכן, אתפתה שוב לדבר על התרבות היפנית המנומסת ואומר שתור כזה בחיים לא היה מחזיק יותר משתי דקות בארץ לפני שהוא היה נהיה המולה שלמה, אבל שם הוא עבד מדהים ואפילו אדם אחד לא נעקף עד כמה שראיתי, גם אם הייתה ההזדמנות הטובה ביותר לכך (והייתה). יצאנו עם סטוקים של מרצ' (יש תמונות בהמשך, לא לדאוג) – חולצה מיוחדת של ההופעה, קינגבלייד (מקל אור מחליף צבעים לפי צבעי הדמויות), קופסת מחזיקי מפתחות של הדמויות שהתחלקנו בה, מגבת זיעה מיוחדת של ההופעה, חוברת עם תמונות וחתימות של המדובבות, ובנוסף – כל אחד מאיתנו קנה חמש סיכות של הדמויות שנמכרו בגאצ'ה (גאצ'ה זה קונספט מאוד נפוץ ביפן שבו אתה קונה מרצ' של אנימה או תחום מסוים, אך לא יודע בדיוק איזו דמות תקבל [החבילה אטומה ונפתחת רק אחרי הרכישה]), וכמובן שעם המזל המעפן שלנו לא יצאו לנו הדמויות הכי אהובות עלינו בכלל, ועוד יצאנו עם דיופים (סיכה כפולה) חח… אבל אז הגיעה החלק שנראה לי ליה הכי נהנתה ממנו בכל הטיול – ספסרות סיכות עם יפנים!
הדבר המתבקש אחרי רכישת מרצ' של גאצ'ה זה לנסות להחליף את המרצ' שאתה לא מעוניין בו בכזה שאתה כן מעוניין בו, וכבר כשיצאנו מאזור הרכישה ראינו חבר'ה שפתחו 'דוכנים' עם ים מרצ' וכתבו שהם מוכנים להחליף את כל מה שבקופסה שלהם תמורת מרצ' של דמות X האהובה עליהם חח…
וכן, ליה שלנו גם היא הניחה את הסיכות שהיא הייתה מוכנה להחליף (ואת הדיופ שלי) תמורת הדמות האהובה עליה, ועם מעט יפנית וקצת אסרטיביות ישראלית היא הצליחה לספסר לחבר'ה שהיו שם החלפות משתלמות במיוחד שבסופן גם אני וגם היא יצאנו עם הסיכות של הדמויות האהובות עלינו ביותר. זו ללא ספק הייתה חוויה מיוחדת וממש כיפית (:

אה, כן, הייתה גם הופעה חח.
אז קצת לאחר מהלכי הספסרות נכנסנו להופעה. ישבנו במקום נחמד דווקא, שורה 40 כזה אבל בקומה הראשונה (מתוך שלוש אם אני לא טועה). לספר על תוכן ההופעה עצמה למי שלא מכיר את הפרנצ'ייז של סטארלייט עלול להיות קצת לא יעיל, אז רק אומר בנקודות שבהופעה המדהימה הזאת זכיתי לראות את מימורין בכבודה ובעצמה שאני כה מעריץ – המדובבת של היקארי מסטארלייט ושל אומי מלאב לייב!!
זכינו גם לראות את הביצוע החי של 'יורושיקו קוקוגומי', השיר האהוב על ליה מההופעה הראשונה שלהן שהיא אפילו תרגמה בעצמה (אתם מוזמנים לצפות בו ולהבין מה ראינו בלייב), ולאחר כמה שירים נוספים ובדיחות שאתגרו קצת את יכולות ההבנה שלי ביפנית, תשעת המדובבות הופיעו בביצוע מרהיב של העתק כל מופעי הרביו מהאנימה!!! כמובן, הרביו באנימה מכילים אלמנטיים די… בלתי אפשריים בעולם המציאותי, כך שהם עברו התאמה לעולם שלנו – אך עדיין לשמוע את השירים האהובים מפי המדובבות עצמן בזמן שהם משחקות את מופעי הרביו מהאנימה זו חוויה פשוט מדהימה.

אציין רק עוד דבר קטן והוא שבפרק מאוחר של הסדרה יש שיר שבמהלכו רוב הדמויות מתלוות לדמות הראשית ותומכות בה. החלק הזה בוצע גם בהופעה, והקטע המדהים היה שהמדובבות שבעצם 'הצטרפו' לאט לאט לדמות הראשית הגיחו מחלקים שונים של האולם – וכן, חלקן צצו מתוך הקהל!
הפעם דווקא זכינו להיות מברי המזל, ו'מואפי', המדובבת של דאיבה נאנה בכבודה ובעצמה (הדמות האהובה ביותר על ליה ואחת מהשתיים האהובות עלי ביותר מסטארלייט) עמדה ממש שני מטרים מאיתנו!!! זה היה כל כך מרגש ומפתיע לראות את הזרקור מאיר לצדנו ולשמוע אותה שרה תוך כדי שהיא עוברת לידנו לעבר הבמה… ללא ספק חוויה שלא נשכח מהר חח. מה שכן, אנחנו מקווים רק שכאשר ההופעה תצא בבלוריי ויהיה ניתן להשיג אותה באינטרנט, אני וליה נצליח להיכנס לפריים באותו הרגע שמואפי נכנסת ונקבל הוכחה ניצחת לכך שהיינו שם ^~^

אז… זהו בגדול להופעה. בשיר האחרון שלה עפו קופנטי זהובים על הקהל וכמובן שגם מהקונפטי הזה אספנו, כך שעם המרצ' שקנינו שם, אין ספק בכלל שהנצחנו היטב את ההופעה בצורה פיזית, ואף טוב יותר בלבנו (:


ומה עם היום האחרון?

הייתי מדבר גם על היום השלישי שלנו שם, אך הוא היה דומה יותר לראשון – חזרנו לאקיהאבארה הקסומה ובזבזנו שם כסף כמו משוגעים, יצאנו עם מלא מרץ' ו… אה, כן – ביקרנו במקדש של לאב לייב! למי שיצא לראות את האנימה – זוכרים את המקדש שנוזומי נמצאת בו תמיד? את המדרגות בהן אומי מאמנת את הונוקה וקוטורי בריצות הלוך ושוב? את המקדש שאליו הונוקה נכנסה ובצעקה עצרה את הגשם? אז יאפ, במקומות האלו היינו והם הונצחו בפלאפוני (;

טוב, זה היה אמור להיות 'פוסט קצר' ונראה שהגעתי כבר ליותר מ-1600 מילים, כך שאני מניח שאסתום את הפה כאן חח… היה נחמד לפרוק קצת מהחוויות, ובאמת שזה קצת ולא מעביר בכלל את החוויה המדהימה הזאת. דבר אחד בטוח – לשם אני בוודאות חוזר כשיתאפשר לי כלכלית. זו אולי החוויה המהנה ביותר שחוויתי בחיי ^^

ולפני שאסיים עם כמה תמונות של דברים שריפרנסתי בפוסט, אני רוצה לומר תודה ע-נ-ק-י-ת לליה המדהימה שבלעדיה החוויה הקסומה הזאת לא הייתה מתרחשת לעולם עבורי. הן בהדרכה, הן בהתלהבות המשותפת, הן בבילויים והן כחברה טובה המתלווה לטיול והופכת אותו למקסים עוד יותר משהוא היה לבד – אני מודה לך על כל הימים האלו שסבלת אותי, ומקווה שגם את נהנית בחברתי כפי שאני בחברתך~


טוב, חפרת. איפה תמונות?

אז, כמה תמונות! תלחצו על התמונה כדי להגדיל / לקרוא את התיאור במלואו.
[וזה כלום. צילמתי יותר מ-400 חח… תאמינו לי שהייתי ממש בררן במה להעלות לכאן…]


אז זהו זה, ידידיי. בנימה זו אסיים את הפוסט הקטן הזה על מסעי הקצר ביפן (וכן, הוא קטן. תאמינו לי שהתאפקתי מלחפור עוד ><).
מאחל לכם שתבקרו אף אתם בארץ המדהימה הזאת בהזדמנות, ומאחל גם לעצמי לחזור לשם בהקדם ^^

מי שמעוניין לקרוא את החוויה המופלאה מנקודת מבטה של TsUNaMy WaVe, מוזמן לקרוא כאן~

עד הפעם הבאה,
אוטושיגאמי~

מודעות פרסומת

2 תגובות ל-“שלום מארץ השמש העולה

  1. וואו! יפן נשמעת (ונראת) מדהימה! שמחה שנהנתם בטיול הקצרצר שלכם ^^
    אה, נהנתי לקרוא ולהסתכל על התמונות~ מעניין אם ליה תעשה פוסט חוויה גם כן 3:

  2. פינגבק: פוסט חוויות קצר מיפן | AntyLicense Subs

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s